בוקר אפרורי שמיים קודרים כאילו בוכים יחד עם ההמון הבוכה עם טפטוף קל שנראה שגם שמיים הזדעזעו וההרים נסוגו ממקומם הימים העלו גליהם לגובה רב וכולם מצטערים ובוכים. מאוד קר בחודש טבת בירושלים כל גדולי הדור מצטופפים ולא מאמינים, מקדישים ומלחשים ומעריצים את גדול הצדיקים ועומדים ובוכים וממאנים להאמין ומספידים כולם מתגוששים "איך איבדנו קדושים" עין דומעת והלב בוכה וגדולי הדור ובראשם הרב עובדיה יוסף שליט"א, הרב מרדכי אליהו שליט"א, ועוד רבים ואחרים עברו על יד מיטתו וכל אחד ואחד מספיד את רבנו ומבכה על גודל האבידה עד שעות אחר הצהריים נערכו ההספדים כשחצי מליון איש מכל קצווי תבל מלווים את מיטת הצדיק למנוחת עולמים בצמוד לאשתו הראשונה הרבנית שרה שדירה בת שרח ע"ה .
מלאכים המוני מעלה עם עמך ישראל קיבוציי מטה יחד כולם בוכים ומקדישים ומעריצים. ולמעלה בשמיי מרומים מלאכים לבנים צחורים כשלג יוצאים לקראת נשמתו הקדושה ומלווים אותה לפני כסא הכבוד היכן שהצדיקים נמצאים ועטרות לראשיהם ונהנים מזיו השכינה ומקבלים את נשמת הצדיק שבכוח תפילותיו העתיר על עם ישראל בזכות אותם צדיקים קיבלו את תפילותיו ובקשותיו והעבירו אותם לפני כסא הכבוד.הרחוב החרדי עצר ביום ראשון בשעות הצהרים את ממרוצתו. מכל עבר נראו אנשים, נשים וטף הולכים במורד רחוב מלכי ישראל לעבר ככר השבת. בעלי העסקים מכל גווני הקשת שבתו ממלאכה מפני היום העצוב. אחרים שהותירו את חנותם פתוחה, עשו זאת מאחורי דלתות מוגפות או עם שערי ברזל סגורים למחצה.
בצידי הדרכים עמדו אנשים נשים וטף ומיררו בבכי. ליד אחת החנויות עמד אברך, ראשו נטוע עמוק בתוך ספר תהילים. עיניו זולגות דמעות ושני ילדיו הקטנים אוחזים בידו. כאשר מבחינים באנשים נוספים כשפניהם כבושים בקרקע, מבינים את גודל האבידה. עם ישראל מלווה את אחת מדמויות ההוד שייחרטו בהיסטוריה היהודית לעד.
הדקות חולפות ביעף. ככר השבת עמוסה באנשים והדרך לעבר המיטה ובימת המספידים – קשה. ההליכה איטית, ובמעלה רחוב שטראוס כבר אין לאן להמשיך. הכול עומדים מצטופפים. אנשים עולים על גדרות, גגות של חנויות, מרפסות ואף על גגות בניינים. מתוך גג רעפים תמים צצה לפתע דמותו של אדם. נראה כי לא היה מקום אחד בו יכלו לצפות לעבר המיטה שלא נוצל.
מיטת הצדיק הוקפה במחסומי משטרה ולידה עמדו עשרות שוטרים בניסיון למנוע מהומה. זה לא עזר. הרצון של אלפי אנשים לשאת, ולו לרגע קט, את מיטתו של הצדיק גרם לאי סדר אדיר בסמיכות למיטה. מרן הגר"ע יוסף בתחילת הספדו ביקש מהאנשים לחוס על אלו העומדים לידם ולא לרמוס איש את רעהו . אך לצערנו איבוד שליטה מוחלט של השוטרים שנכחו במקום על המשתתפים במסע ההלוויה לאורך המסלול דחיפות ונפילות רק בכדי לגעת במיטת הצדיק. משטרת ישראל לא ידעה להעריך את כמות האנשים שיגיעו למסע ההלוויה ולכן שלחו מספר מצומצם של שוטרים שלא יכלו להשתלט על חצי מליון האנשים שבאו לחלוק כבוד אחרון לזקן המקובלים בארץ ובעולם.
לאורך כל מסע ההלוויה היו ניסיונות חוזרים ונשנים להידחף פנימה אל החצר הסגורה. הדחיפות הגיעו לשיאן לאחר אמירת "קדיש" על ידי הרב עדס, כאשר הוצאה המיטה מהחצר אל הרחוב. באותו שלב החלה הסתערות המונית לעבר המיטה, בניסיון לגעת או לחזות בה. אגב, בהקשר לנשיאת המיטה הוכרז בלוויה כי במיטה יאחז אך ורק מי שטבל קודם לכן במקווה..
מבט כללי לעבר שיירת האנשים הבהיר כי דמותו איחדה את כל החוגים והעדות. גאונותו בקבלה חצתה מחנות, וכך ניתן היה לראות את עם ישראל כולו צועד יחדיו במסע ההלוויה..קשה מאוד היה להעביר את מיטת רבנו בין ההמון המייחל, רק לגעת או לעמוד במרחק נגיעה ממיטת הצדיק הנה עוד רגע קט וגופת רבנו תובא למנוחת עולמים יחד עם שוכני עפר וכמו שלימדונו רבותינו צדיקים במיתתם נקראים חיים, ומכאן מקום קבורתו ימשיך ויעתיר וימליץ יושר בעד כל אחד ואחת שיגיעו להתפלל בעדם בעד בני ביתם או תפילה על כלל ישראל,. בזכות הרב כדורי השם יפר עצתם ויקלקל מחשבותם ויבשרנו בשורות טובות. אמן, נצח סלה ועד.
ביום ראשון כ"ט טבת תשס"ו יום קר אפל ועצוב בשעה ארבע אחר הצהריים בערך הובא הרב למנוחת עולמים ממש צמוד לציונו הקדוש של המקובל רבי שמואל דרזי זצוק"ל, שהיה חברותא של מורנו במשך שנים רבות ונפטר כחודש ושבוע לפניו ביום שבת קודש בעידן צלותא בשעת רעוא דרעוין ביום כ"ג כסלו תשס"ו. מנוחתם עדן יקיצו וירננו עם שוכני עפר נפשם בטוב תלין וזרעם יירש ארץ, אמן. |
הרצאות בוידאו
)
)
)
.jpg)
)
)
)
)
)
)
)
)
